חכמים מתקופת המשנה

הביטוי "חכמים מתקופת המשנה" מתייחס לקבוצה נכבדה של מלומדים יהודים שחיו בארץ ישראל ובבבל בתקופה שבין חורבן בית שני (70 לספירה) ועד חתימת המשנה (200 לספירה). תקופה זו התאפיינה בתמורות היסטוריות משמעותיות, ובהן גלות, דיכוי פוליטי ותרבותי, ותהליך עמוק של עיצוב זהות יהודית חדשה.

חכמים אלה, ביניהם רבי עקיבא, רבי יוחנן בן זכאי ורבי יהודה הנשיא, עסקו בלימוד תורה ופיתוח פרשנות הלכתית. הם ניהלו דיונים מעמיקים, העלו שאלות ותשובות, והעבירו את מורשתם בעל פה מדור לדור. תרומתם העצומה התבטאה בחיבור המשנה, אוסף הלכות מקיף שהפך ליסוד מרכזי בתורה שבעל פה.

(עדיין לא דורג)

 Loading ...